במפגשים שלי עם אימהות אני שומעת את הרצון שלהן לביטחון בעצמן כאימהות, לביטחון בהחלטות ובבחירות שהן עושות עבור הילדים שלהן.
הן בעצם מדברות על משהו שאני קוראת לו 'הקול אימהי'. חונך פנימי שמלווה אותנו בצעדים הראשונים שלנו כאימהות ובאימהות בכלל. כזה שאנחנו יכולות להישען עליו ולקבל ממנו ביטחון שאנחנו בסדר, שאנחנו אימהות טובות לילדים שלנו. מעין עמוד שידרה חזק ויציב שלא נשבר מכל הערה או ספק. עמוד שידרה חזק ובטוח שיכול לשמוע הערות וספקות, לבחון אותן ולהחליט מה רלוונטי עבורי ומה לא.
הקול האימהי הוא תוצאה של החוויות שאני צוברת עם הילד שלי, של מערכת היחסים שנבנית ביננו. מערכת יחסים שבה אני לומדת את הילד שלי, הרצונות שלו, ההעדפות שלו, מה אני עושה שמרגיע אותו ומה יכול לתסכל אותו. הלמידה הזו מגיעה מהתבוננות בילד שלי, מהסתכלות עליו ועל איך הוא מגיב לתגובות שלי אליו.
כמה קשה להתבונן באמת בילד שלי כשמישהו מסתכל מאחורי הכתף שלי ומעיר לי הערות?
כמה קשה לעשות את ההתבוננות הזו כשמישהו מנסה לשכנע אותי שהדרך שלו היא הנכונה, גם אם לא ביקשתי לשמוע את דעתו?
כמה קשה לעשות את ההתבוננות הזו כשאני נותנת משקל רב לאמונות המגבילות שלי בעצמי ולחוסר הביטחון שלי מחוסר הניסיון שלי כאמא?
קשה מאוד!
הרעשים החיצוניים (הערות של אחרים) והרעשים הפנימיים (חוסר הביטחון שלי בעצמי) מעלים ספקות, מערערים אותנו ומפריעים לנו לראות בצורה נקיה את הילד שלנו, את מה שהוא זקוק לו באמת, את מה שהוא מנסה להגיד לנו.
אז איך אני יכולה לנטרל את הרעשים החיצוניים והפנימיים ולזהות את הקול הפנימי שלי ולסמוך עליו?
» להודות שהרעשים החיצוניים והרעשים הפנימיים קיימים, הם חלק מהמציאות שלנו. התעלמות מהם לא תמנע מהם להשפיע עליך.
» לנהל איתם דיאלוג:
↵ בפעם הבאה שמישהו יעיר לך, תשאלי את עצמך האם מה שהוא אומר באמת מתאים לילד שלך כמו שאת מכירה אותו? האם באמת זה מה שהילד שלך צריך? האם זה תואם לערכים שחשוב לך לקיים מול הילד שלך או סותר אותם?
אם זה מתאים אז את יכולה להגיד לעצמך שקיבלת מתנה, קיבלת הזדמנות לראות את הדברים בצורה שונה ממה שחשבת ולנהוג בצורה שמתאימה יותר לילד שלך.
ואם זה לא מתאים, תזכירי לעצמך שהוא לא מכיר את הילד שלך כמוך. ההערות שלו נובעות מהניסיון שלו עם הילדים שלו, שמה שהוא אומר הוא הקרנת המציאות והחוויות שלו עם הילדים שלו. מה שמתאים לילדים שלו לא בהכרח מתאים לילד שלך. מה שהוא נתן לילדים שלו זה לא בהכרח מה שאת רוצה לתת לילד שלך. זה לא אומר שהוא נותן דברים לא טובים לילדים שלו או שאת נותנת משהו לא טוב לילד שלך, זה רק אומר שאתם רוצים לתת לילדים שלכם דברים שונים.
↵ בפעם הבאה שמשהו יערער אותך כי את חושבת שאין לך מספיק ניסיון כאמא, תזכרי שלך יש את הכי הרבה ניסיון עם הילד שלך. את מכירה אותו הכי טוב. ואם משהו מרגיש לא בטוח או לא מספיק ברור, תתבונני בילד שלך ותני לו להדריך אותך, בהתאם לדרך שבה הוא מגיב לתגובות שלך אליו. הילד שלך הוא זה שיעזור לך למצוא את הקול האימהי שרלוונטי לך ולו.
לסיכום, הקול האימהי משקף את ההתבוננות ואת הלמידה שלנו את הילד שלנו. הוא מקום בטוח שעוזר לנו לבחון אם הרעשים החיצוניים והפנימיים שנכנסים לחיינו רלוונטים ותורמים להבנת הילד שלנו או אולי מפריעים לביסוס הקשר הנקי שלנו איתו.
תסמכי על עצמך מול אחרים שמעירים לך. הם מכירים טוב יותר את הילדים שלהם וההערות שלהם משקפים את מה שהם חושבים שטוב לילדים שלהם. את מכירה טוב יותר מהם את הילד שלך ואת יודעת מה מתאים יותר לילד שלך.
תסמכי על הילד שלך שהוא ספר ההוראות הכי טוב של עצמו. כל מה שאת צריכה לעשות זה להתבונן בו ועל התגובות שלו לתגובות שלך אליו. הילד שלך יראה לך בדיוק מה הוא צריך ולמה הוא זקוק.
הקול האימהי מתחיל ללוות אותך מהרגע הראשון והוא נעשה מדוייק יותר ויותר עם הזמן. אז תני לעצמך זמן. וברגעים של ספק תזכירי לעצמך שהכי טוב שאת יכולה לעשות זה לעשות את הכי טוב שאת יכולה ♥
על הקול האבהי והקול ההורי בפוסט אחר. כדאי לעקוב 🙂
אשמח לשמוע מה עוזר לך לסנן רעשים חיצוניים ופנימיים ולחזק את הקול האימהי שלך?
מעניין אותך לקרוא דברים נוספים שקראתי, בנושא הזה ובנושאים אחרים שקשורים להריון, ללידה ולחיים שאחרי? לחצי כאן