"משעמם לי!"
אחד המשפטים שאני שומעת לא מעט מאז שהתחיל החופש הגדול.
זה מחיר שאני משלמת על הגבלה משמעותית בזמן מסך של הילדים…
כשאני הייתי ילדה, אני לא זוכרת שהשתעממתי כל כך, או לפחות לא זכור לי שזה ריגש מישהו 😅 לא היו אז מסכים. הייתי הרבה בחוץ 'בשכונה', עם חברים, קראתי המון, וגם היו רגעים שלא עשיתי כלום.
היום, בחיים המודרניים אנחנו לא כל כך יודעים לא לעשות כלום. אנחנו רגילים שהכל קורה מהר, כאן ועכשיו. המים רותחים מהר יותר, האוכל מתחמם מהר יותר, המכוניות נוסעות מהר יותר, אנחנו משיגים מידע מהר יותר. קשה לנו להיות באפס מעשה. קשה לנו להיות במצב שבו אנחנו לא עושים כלום.
ומאז שהסלולרי נכנס לחיינו זה בולט אפילו עוד יותר. בכל מקום אנחנו איתו. כשאנחנו לא מדברים או מתכתבים באמצעותו עם אחרים, אנחנו גולשים ברשת, מדפדפים בפייסבוק, משחקים משחקים. אפילו לשירותים הסלולרי נכנס איתנו.
לפעמים נדמה שהרגע היחיד שאנחנו לא עושים כלום באמת זה כשאנחנו במקלחת. וגם זה בלית ברירה. מזל שרוב המכשירים לא עמידים במים. עדיין…
גם הרפואה המודרנית מלמדת שכדי שרופא יעזור הוא צריך לבצע פעולה כלשהי. לתת תרופה, זריקה, לנתח וכד'. כלומר – להתערב. זה יכול להתאים כשאנחנו חולים, כשיש בעיה רפואית כלשהי. זה פחות מתאים בלידה. ברוב המקרים, כשהכל בסדר עם היולדת והעובר, כל מה שצריך לעשות זה פשוט לחכות ולאפשר לזה לקרות.
לידה לוקחת זמן.
בדרך כלל יותר זמן ממה שמכתיבה עקומת פרידמן, שעליה מתבססים בחדרי הלידה בישראל למדוד קצב התקדמות של לידה.
עקומת פרידמן היא תוצאה של מחקר על 100 נשים בלבד (!) משנות ה-50 של המאה הקודמת. לפיה, קצב התקדמות של לידה החל מהשלב האקטיבי של הלידה, מצופה להיות 1.2 ס"מ כל שעה. ואם זה לא קורה אז מתחילים להציע התערבויות.
גם כשפורסם מחקר חדש ועדכני בשנת 2010, שבדק כ-63,000 נשים, ומצא שקצב התקדמות הלידה יכול להיות איטי יותר וזה בסדר ונורמלי, בישראל עדיין לא אימצו אותו. בהרבה מדינות בעולם כן.
ולמה זה חשוב?
- כי המילה 'זירוז' היא לא מדוייקת ומטעה. העובדה שמישהי קיבלה זירוז לא מבטיחה שהלידה תקרה באמת בשעות הקרובות.
- כי כל התערבות מגדילה את הסיכוי לצורך בהתערבויות נוספות, מה שנקרא 'מפל התערבויות'.
- כי התערבויות בלידה מחייבות את היולדת להיות במיטה ומצמצמות את האפשרויות שלה להתמודד בצורה טובה עם קשיים נוספים שאולי תפגוש במהלך הלידה.
- כי התערבויות בלידה משפיעות על מערך ההורמונים שמופרשים בגוף של היולדת ושל העובר, שעוזרים ללידה להתקדם, ומכינים אותם להתמודדות והסתגלות טובה יותר עם הרגעים של אחרי הלידה והחיים שאחריה.
- כי התערבויות בלידה משפיעות על התחלת הנקה ועלולות להפריע להתחלת הנקה טובה.
- כי העובר שלך לא קורא שעון ולא מכיר את הציפייה ממנו שמכתיבה עקומת פרידמן.
לא הרבה מכירים את השיר "כיצד זה בא לבד" שכתב מאיר אריאל ושר אותו דיוויד ברוזה. אני די משוכנעת שמאיר אריאל לא חשב על לידה, כשהוא כתב אותו. ובכל זאת, בלי שהתכוון, 13 המילים של הפזמון מצליחות להעביר את מהות הלידה וליווי הלידה בעיני:
"אל תתערב כמעט, עמוד כמו מהצד
עמוד בשקט ותראה, כיצד זה בא לבד"
לידה לוקחת זמן. ואם הכל בסדר עם היולדת והעובר, כדאי לעשות את ההיפך ממה שהורגלנו לו בחיים המודרניים: לתת ללידה את הזמן להתפתח ולהתקדם בקצב שלה. בלי התערבויות ופרוצדורות רפואיות לא הכרחיות. לבד.
ואמנם אני ממליצה לחכות ולתת ללידה את הזמן בלי פרוצדורות רפואיות לא הכרחיות, אבל זה לא סותר את העובדה שאת יכולה לעשות הרבה דברים כדי לעזור ללידה להתקדם ולעזור לעובר לעבור באגן ובתעלת הלידה בצורה קלה ונעימה יותר. בהכנה ללידה אני מלמדת איך אפשר לעשות את זה ואכתוב על זה כאן בהמשך 😊
ובינתיים אפשר ליהנות מהשיר
לוחצים עליך לקבל זירוז רק כי עברת את שבוע 40?
כדאי שתקראי גם את הפוסט הזה… הקשר בין תאריך לידה משוער לבין עוגת התפוחים של אסנת
רוצה ללמוד איך להימנע מהתערבויות ופרוצדורות לא הכרחיות בלידה?
דברי איתי, אני כאן.

