על הספר 'אינטליגנציה אבהית' ועיסוי תינוקות לאבות

החיבור שלי לספר הזה החל כבר לפני מספר שנים, עוד לפני שנחשפתי לעולם עיסוי התינוקות. נושא האבהות מרתק אותי תקופה ארוכה, ואין לי ספק שאבות מתמודדים עם קונפליקט מורכב מאוד, כאשר מחד הם מרגישים את הציפיה של בנות  הזוג והחברה להיות מעורבים יותר בטיפול בילדים ומאידך הם נתקלים במסרים כפולים בעניין הזה. בת הזוג, האמא, מעצם היותה שעות רבות עם התינוק לבד, הופכת למומחית של התינוק. היא מזהה מהצליל הראשון למה הוא בוכה, מה מפריע לו והיא יודעת איך להרגיע אותו במהרה. לעומת זאת, האב שרוצה להיות מעורב, צריך זמן רב יותר כדי ללמוד את התינוק, מכיוון שאת רוב שעות היום הוא מבלה מחוץ לבית. אבל הוא לא תמיד מקבל את הזמן הזה. האמא לרוב נותנת הוראות לאב מה לעשות ואיך להרגיע את התינוק וכשזה לא קורה מספיק מהר, כי המגע של האב הוא אחר וגם כי הלחץ שלו מורגש על ידי התינוק, היא מרגיעה אותו בעצמה ודוחקת את האב משם.

שנים כבר ברור לי שהאבות נמצאים בסיטואציה לא אפשרית כמעט. אבל חוץ מלדבר על זה ולתת לגיטימציה לתחושות שלהם לא ידעתי מה עוד אפשר לעשות כדי לעזור להם להתחבר לתינוק שלהם, לתת להם הזדמנות להכיר את התינוק, במרחב בטוח, מאפשר ולא שיפוטי, ולחזק את הביטחון עצמי שלהם ואת הערך שלהם כגורם משמעותי עבור התינוק במציאות שבה האינסטינקט האימהי לוקח מקום גדול מאוד.

ההיכרות עם תוכנית IAIM ועקרונותיה מאפשרת לעשות את החיבור בין התאוריה לפרקטיקה: ההבנה שלי את הקונפליקטים והאתגרים שעומדים בפני האבות היום, שמקבלת חיזוק מהדברים שמביא דר' עלי כ"ץ בספרו 'אינטליגנציה אבהית', בהחלט מביאה לידי ביטוי ותורמת רבות לעבודתי כמדריכת עיסוי תינוקות, הן בקבוצות אימהות והן בקבוצות אבות.

בקבוצות האימהות המידע הזה מאפשר להציע דרך רחבה יותר להתבונן על הקשיים שעולים בשיחות ובדיונים עם האימהות בכל מה שקשור לתחושתן שהאב לא לוקח חלק מספק בטיפול בתינוק. דרך שהיא לא שיפוטית כלפי האב אלא חומלת יותר על הפערים הקיימים בין הציפיות ממנו לבין המציאות שבה אנחנו חיים.

בקבוצות אבות, המידע בספר נותן תוקף להבנה שלי שהגיעה מהשטח, ומחדד את חשיבות הנוכחות של האב להתקשרות של התינוק ולהתפתחות שלו בהמשך חייו. בנוסף, המידע בספר נותן כיוונים רבים לדיונים עם אבות במפגשים, דיונים שמספקים להם מידע שמסביר את המציאות שהם מתמודדים איתה (מול עצמם, מול בת הזוג, מול התינוק ומול החברה) וגם מאפשרים להם לדבר את התחושות שלהם ולנרמל אותם.

ברמה הפרקטית של העיסוי עצמו, המידע בספר חידד את החשיבות של דברים רבים, שהם לכאורה מובנים מאליהם כשאנחנו חושבים על אמהות שעושות עיסוי עם התינוק, אבל כשזה מגיע לאבות, פתאום זה מקבל נקודת מבט אחרת. למשל:

• אנחנו מדברים רבות על ההורמונים שיש לאמא אחרי הלידה שתפקידם לתמוך בהתנהגות האימהית. לכאורה, זה דבר שקורה באופן טבעי עם האמא. אבל האבא צריך לעבוד כדי לעודד הפרשת הורמונים אלה. העיסוי יכול להיות הגורם המעודד את הפרשת ההורמונים האלה אצל האבות וכך לגרום להם לרצות ולקחת יותר מקום בטיפול בתינוק גם בהמשך. ולא רק במסגרת העיסוי.
• דובר רבות בספר על חשיבות נוכחות האב בחיי התינוק להתפתחות של התינוק. העיסוי הוא דרך להיות נוכח פיסית עם התינוק. לראות אותו, ללמוד אותו דרך העיניים של האב (ולא רק דרך העיניים של האם שמדריכה אותו מה לעשות), להקשיב לאיתותיו, להיות איתו ללא מסיחים ולהיות אותנטי.
• הספר מתאר כיצד כוחות שונים משפיעים ומדירים את האב מלהיות נוכח בחיי ילדיו כשהם תינוקות. חלק מהכוחות הללו הם הקושי של האימהות לוותר על הכח שנותן להם המיתוס של האינסטינקט האימהי. אבות שישתתפו בסדנת עיסוי תינוקות ילמדו להכיר באינסטינקט האבהי שיתפתח אצלם וילמדו להאמין בו ולסמוך עליו.