100% אמא טובה וקצת על החזון של שיח אימהות

ובנימה אישית, אני יכולה להגיד שלפני כמה שנים, כשרק התחלתי לחשוב על 'שיח אימהות' החזון שלי היה שזה יהיה מרחב שמזמין אימהות לשים את עצמן שעה וחצי בשבוע במרכז. מרחב שמזין את הגוף (מההתחלה היה לי ברור שתתלווה למפגשים ארוחת בוקר) וגם מזין את הנפש. מרחב לא נוקשה ושלא מחייב הגעה כל שבוע. מרחב שמאפשר לאימהות לדבר על כל מה שמעסיק אותן באימהוּת בכלל ובתקופה הזו שנקראת 'חופשת לידה' בפרט. ולכן גם היה לי ברור שאני לא יכולה לפרסם מראש מה יהיה נושא המפגש. האימהות יחליטו על מה נדבר, עם מה הן באות שמעסיק אותן כאן ועכשיו. 

עם הזמן שמעתי וקיבלתי ביקורות על זה. אמרו לי שאף אחת לא מנחה ככה קבוצה של אימהות אחרי לידה. כולן פותחות סידרה של 5-6 מפגשים עם נושאים ידועים מראש לכל מפגש.  שמעתי גם, ויתכן שבצדק, שאם אפרסם נושא לכל מפגש יגיעו יותר אימהות.

ניסיתי. היתה תקופה בהתחלה שפירסמתי נושא. וזה עבד טוב לחלק מהאימהות. אבל אני הרגשתי שזה לא עובד טוב בשבילי. הרגשתי שאני לא באמת עושה את הכי טוב שאני יכולה. אני לא מצליחה לתת את ה-100% שלי כמנחה של הקבוצה. ומהר מאוד, בניגוד לכל יעוץ עסקי שקיבלתי, חזרתי לחזון שלי ולמה שאני מרגישה שאני באמת מביאה בו את ה-100% שלי.  

לקח זמן. היו אימהות שלא רצו לבוא בלי לדעת על מה נדבר. ולכן לא הגיעו. היו אימהות שניסו ולא חזרו. והיו את האימהות שניסו וחזרו שוב ושוב ושוב. למדתי שאי אפשר תמיד לרצות את כולם. על כל דבר יהיו כאלה שיתחברו וכאלה שלא. מה שחשוב זה שאני אעשה הכי טוב שאני יכולה את מה שאני אוהבת, גם אם זה שונה מכל מה שקורה מסביב, ובדרך אפגוש את האימהות האלה שיתחברו, שיאהבו להגיע ויחד איתי יתרגשו לגלות שלא משנה מה הנושא שיעלה, תמיד ימצאו את החיבור אליו. 

וכבר תקופה ארוכה שאני מרגישה ממש טוב עם מה שקורה במפגשים של 'שיח אימהות'. החזון מתגשם. יש שיח פתוח וכנה, יש פתיחות ושיתוף כל אחת בקצב שלה, יש פרגון וקבלה של האימהות אחת את השניה. והיום קרה משהו בקבוצה שבעיני סימל איזשהו שיא. זה יישמע קיטשי, אבל באמת כמות האהבה שהיתה במפגש היום, הפרגון האמיתי שיכול לנבוע רק מזה שהאימהות באמת רואות אחת את השניה והקבלה של ההבדלים בגישה, בתפיסה, בהתמודדות – כל אחד מהם לחוד וכולם ביחד גרמו לי לחשוב כמה כיף שהקשבתי ללב, העזתי והלכתי עם החלום. 

אני רוצה להגיד תודה לכל אמא שהשתתפה במפגשי 'שיח אימהות' על כל הגלגולים שלו. לכל אחת מכן יש חלק בהגשמת החלום. מכל אחת אני לומדת עוד משהו על מה שהמרחב של 'שיח אימהות' יכול לתת, מדייקת עוד קצת את הדברים ומתקרבת עוד צעד להכי טוב שאני יכולה. 

ולסיום, גם אם כל אחת מאיתנו תתייחס לעצמה עם חצי מהכמות של האהבה והפרגון שהאימהות היום הפגינו אחת לשניה – החיים של כולנו יהיו קלים יותר ועם פחות רגשות אשמה. הלוואי וזה יקרה.